רש"ש על בבא בתרא קס״ב

1 תד"ה וצריך. ופריך עלה והא בעינן כתב שא"י לזייף כו'. כצ"ל:

2 בא"ד והשתא מאי פריך כו' אי משום דלמא כתב מאי דבעי כו' מדכר דכירי אי זייפו ואפי' לאחר כמה ימים כו'. כ"נ דצ"ל ועי' ברא"ש:

3 בא"ד כדאריו"ח פ"ב דף כ"ב ב'. כצ"ל:

4 בא"ד מכשיר ר' אלעזר. כצ"ל בל"י וכן לקמן:

5 בא"ד וה"נ פריך שפיר כו' וליכא דיוכל לזייף כו' אבל ריו"ח כו' שא"י לזייף דמדכר דכירי. כצ"ל:

6 תד"ה לפי. ובעיא היא בהמגרש אי בעינן ודין כו'. הוא לראיה דודין כו' לא הוי משום חזרת השטר דהא בעיא היא דאולי הוא צורך הגט:

7 תד"ה פחות. ונראה כו' דמן הצד מיירי. עי' רש"א ונראה כוונתו דסיום השטר היה באמצע שיטה והעדים חתומים בסופה והרחיקו חתימתם מסיום השטר לאורך השיטה:

8 תד"ה ואל. ולכן לא גזרי קרובים אטו אויר דאפי' כו'. כצ"ל. ותיבות שני שיטין מיותרים: